נראה לי שהתחלתי להבין את רומא. וכל האבנים נופלות אחת על השניה באופן מושלם. אמנם עברו רק שלושה ימים, אבל ברור שאני עוד אבין אותה הרבה יותר טוב. איזה כיף שזה קרה.

אולי בפוסט אחר אני אדבר על מה עבר לי בראש עד שנסעתי, אבל בכל אופן, אלה המקומות שאני רוצה להיות בהם והדברים שאני רוצה לעשות: *קחו בחשבון שהרשימה אמורה להתעדכן באופן שוטף.

• לטפס במעלה ויה דלה פורנצ׳י, להגיע לטיילת ג׳יאנקולו לשתות יין ולהסתכל על כל רומא מלמעלה.
• להסתובב בשכונת מונטי
• לטייל יום שלם עם האופניים לאורך הטיבר
• לעלות עד למעלה במבצר סאנטאנג׳לו
• וגם: לבדוק את שוק האוכל בפיאצה ויטוריו
• לקפוץ לשוק הפשפשים בפורטה פורטזה
• לבקר במוזיאון מקסי של זאהה חדיד
• לבקר באקדמיה האמריקאית לבישול
• ללכת לאכול משהו בפראטי
• לשתות בירה בסאן לורנצו
• להסתובב מסביב לחומות הוותיקן ואולי גם לעשות סיור לילי במנהרות. שלא לדבר על הקפלה הסיסטינית (אבל אני לא אדם של תורים).
• וילה בורגזה והגלריה.
• סופר אתגר - טרק בדרך הרומאית העתיקה
• לקפוץ לטייל בוילה פאמפילי ולסיים במסעדה ויוי ביסטרו

ואלה הדברים שהייתי, ראיתי ושמחתי (ויאני, וידי, ויצ׳י)  וכדאי לזכור לפעם הבאה ולחיים:

• ארוחת הערב הנהדרת אצל דניאלה ורוברטו, והגשם המטורף שירד והרטיב אותי לגמרי.
• סן לורנצו - שכונה קטנה ומגניבה. הפיצריה פורמולה 1 . צריכה לחזור שוב כדי לאכול בטרטוריה Colli Emiliani שתפסה את עיני.
• לעלות עד למעלה במבצר סאנטאנג׳לו - מגניב, ונראה כאילו יש במקום הזה מלא מלא סודות..
• סופ״ש בכפר - סופשבוע רגוע ב Ariccia - קסטלי די רומא, מולדתה האהובה של הפורקטה. וואו, כמה חזרזירים טעימים נאכלו בסופש הזה. ברור שהיה גם יין. מהמם!
• מוזיאון הוותיקן והקפלה הסיסטינית - שימו לב טוב טוב: התמזל מזלי (אבל ממש), שרה היפה הכניסה אותי לוותיקן בלי תור ובלי לשלם כרטיס + סיור פרטי + הסברים ואנקדוטות וריכולים על כל היצירות החשובות וגם הסברים על איך עושים פרסקו ומה מבדיל אותו מיצירות אחרות. אי אפשר לשחזר הצלחה כזו גדולה. לגביכם - אם אין לכם סידור מאלף שכזה, ותרו על העיניין. תור מטורף ובפנים צפוף ולח כמו בהפגנה של מחאת הדיור.
• לבקר במוזיאון מקסי של זאהה חדיד: ובכן, לגבי זה, התערוכות שהוצגו בזמן ביקורי היו לא משהו, אבל המבנה - בניין המוזיאון והחצר מרהיבים ושווה להגיע גם רק בשביל זה. חוץ מזה, אם אתם כבר בסביבה, עשו לעצמכם טובה גדולה, לכו לטיול קטן לעבר פונטה מילוויו והשער שלו, עברו את הגשר ולכו לאכול משהו מטוגן בפאריגיטוריה - אתם חייבים את זה לעצמכם, אבל ממש: ארטישוק, בצל, פיורי דה זוקה, סופלי, פולפטה ועוד מלא כאלה, חמים, טריים ומעולים מעולים!! אח״כ - טירמיסו בפומפי השכנה, ואת כל זה תורידו בסוף עם איזה דרינק באחד הברים בפיאצה. תראו, אתם תודו לי.
• ארוחת ערב בביסטרו מזה במונטוורדה, האוכל לא איטלקי בכלל אבל נפלא, ודניאלה היפה פשוט מארחת מושלמת! שווה.
• לטפס במעלה ויה דלה פורנקי, להגיע לטיילת ג'יאנקולו לשתות יין ולהסתכל על כל רומא מלמעלה, אחלה נוף פנורמי של העיר. שווה במיוחד בזמן השקיעה. בזמן שמביטים על כל העיר מלמעלה, ואחרי שעשיתי זאת ממספר לוקיישנים שונים, פתאום קולטים את פלאצו ונציה הענק, ולא משנה איפה תהיו ברומא הוא תמיד יהיה נוכח וענק! הייתי רוצה לצפות מהצד בתהליך הבניה של הארמון המטורף הזה.
• להסתובב בשכונת מונטי - שכונה אמיתית, לא מתויירת כמעט, בעצם השכונה היחידה עם חנויות יד שניה וחנויות עיצוב מגניבות. במהלך היום נראית כמו שכונה די מנומנמת (כנראה כי כולם בעבודה) אבל בערב - כשכולם חוזרים הביתה העיניינים מתחילים להראות אחרת! חשוב לזכור את מסיבת הרחוב הענקית שמריאנג'לה ההורסת וג'וליו המהמם לקחו אותי אליה, אוקטובר פסט של מונטי. מסיבת רחוב כמו שאנחנו אוהבים.
• לקפוץ לטייל בוילה פאמפילי ולסיים במסעדה ויוי ביסטרו - טוב, אז בעצם, זה יצא קצת הפוך - התחלתי בויוי והטיול בפארק היה אח״כ, אבל היה מושלם. פארק פראי וענק (כשאני אומרת ענק, אני מתכוונת - ענק!!) באמצע העיר, שיהיה החצר האחורית של משפחת פמפילי העשירה כקורח. הייתי מתה לחיות בתקופתם (ולהיות קרובת משפחה כמובן). בכלל, רומא מלאה בפארקים ענקיים באמצע העיר , שלא צריך לנסוע כדי להגיע אליהם, דמיינו 10 דקות הליכה מהבית - ואתם בשטחים הפתוחים של רמת הגולן למשל. הורס, לא? בכל אופן, וילה פמפילי כל כך ענק שבמהלך השיטוט בפארק הנוף משתנה לך כמה פעמים. מקסים. עוד דבר טוב בפארק הזה - שקצה אחד שלו נושק לטיילת ג׳אניקולו, למונטוורדה ומשם הירידה הגדולה לכיוון טרסטברה. אנחנו עשינו את זה באופניים, שלושה אנשים על שני זוגות. רומנטי.
• סופר אתגר - טרק בדרך הרומאית העתיקה - via antica טוב, אז אמנם לא עשיתי שם טרק ממש, אבל טיול אחה״צ כיפי במיוחד עם דוד, מרי וג׳וליו עבר גם שם. תכל׳ס, מרי וג׳וליו לקחו אותי לכל הדברים הכי שווים מגניבים וחתרניים ברומא. פתיחות של תערוכות, מסיבות במוזיאונים, תאטרון מחתרתי, ברי יין ומסעדות מעולות. מתה על מרי וג׳וליו.
• לטייל יום שלם עם האופניים לאורך הטיבר - דמיינו לעצמכם, יום סגרירי ואפור, מזג אויר מושלם. שני זוגות אופניים לאורך הטיבר הכמעט ריק מאדם. מושלם. בדרך, יוצאים ביציאה של שכונת טסטצ׳יו -הולכים ברחוב הראשי של השכונה ומגיעים לוולפטי volpetti. נכנסים למעדניה הקטנה ואי אפשר להתאפק. מתחילים בטעימה של כמה ארטישוקים מטוגנים, זיתים ממולאים וסופלי שמנמן וטעים. אח״כ לוקחים הביתה מוצרלה בוראטה - חוד החנית של המוצרלות: כדור גדול, שמנמן ומתוח. כאשר פותחים אותו מתגלה בפנים השמנת של המוצרלות. מרוקנים את הבלון מהמוצרלה הנוזלית והעשירה שבפנים ומנגבים עם לחם טרי. אפשר גם עגבניה ושמן זית ליד. אוח. אח״כ ממשיכים לשוק של טסטצ׳יו, גם שם אי אפשר להתאפק בין כל הדוכנים המושלמים וברור שקונים הרבה יותר ממה שאפשר לסחוב. ואז עושים מקגיוור יזראלי סטייל - לוקחים סלסלת פלסטיק שמישהו נפטר ממנה ומאלתרים ממנה סלסלה לאופנים. זהו אפשר להגיע בשלום הביתה עם כל הקניות. בכלל, נדמה שטסטצ׳יו היא שכונה בעלת פוטנציאל בלתי ממומש. כל הרומאים יתלוננו עליה ויגידו שהיא טובה רק לזקנות עם שיער סגול ולאוהדי רומא (להבדיל מאוהדי לאציו). זה נכון, אחרי שיורדת החשיכה השכונה הופכת לדי מנומנמת - מה שגורם לי לחשוב שמחירי הנדל״ן בה עדיין שפויים. אבל אחרי מספיק פעמים אני כבר יכולה להגיד בבטחון שמבחינת אוכל יש שם די הרבה פנינים ויחד עם מוזאון מקרו (שהוקם על חורבות בית מטבחיים וכל הציוד עדין נמצא בו) היא יכולה להיות שכונה די מגניבה. די מרוחקת מהמרכז התיירותי, וחסרים בה שני דברים בלבד: ברים וצעירים. כמה פשוט.
• לקפוץ לשוק הפשפשים בפורטה פורטזה - שוק. פשפשים. הדבר היחיד ששווה בשוק הזה היא העובדה שצריך לקום בראשון ממש מוקדם בבוקר ואז העיר וגם טרסטברה נראית קצת אחרת. זה נחמד.